איך טיפול בבירוקרטיה מפחית דיכאון

את דוביק פגשתי בתום מגיפת הקורונה. דוביק בן ה89 התלונן על מצב רוח ירוד ודאגה רבה. מבחינה בריאותית לא סבל ממחלות רבות אך הטיפול באשתו ובעיקר הדאגה לה היוו אבן כבדה על ליבו. הם גרים בבית פרטי, רחוק משני ילדיהם ועד עכשיו הצליחו לדאוג לענייני הבית. דוביק היה מוטרד מאוד מהירידה ההדרגתית ביכולתו לנהל את ענייני הבית, הכספים והטיפולים הרפואיים של דבורה. בעברו היה דוביק חבר קיבוץ, בין היתר אף היה הגזבר המיתולוגי, זה שהכיר את כל הקלסרים והעניינים המורכבים של כלל חברי הקיבוץ. כשהוא מספר לי על כך אני רואה את הזיק בעיניו, והחיוך הביישני, אני מבינה שזה אדם שראה הרבה בחייו. כששאלתי את דוביק מה הדבר שיכול כעת לשפר את איכות חייו, ענה לי בנחרצות- אם הייתי יודע שלא יחסר כסף לטיפול בדבורה ושאני לא אסבול בסוף, אז יהיה טוב. לגמתי מהתה וטעמתי מעוגת השמרים והישרתי מבט לדוביק- את זה אפשר להשיג.


בעניין הכספים המלצתי לדוביק לפנות לחברה טובה ואשת מקצוע מצויינת- מיכל כץ, שעושה סדר פיננסי. כמו שאני תמיד אומרת, מיכל לא תמכור לך שום דבר, היא לא סוכנת ביטוח וגם לא יועצת מס, היא בסך הכל אשה שאוהבת לעשות סדר בניירת של אנשים ( כן משהו מוזר כזה), לעזור להם למצות את זכויותיהם מול חברות הביטוח, האשראי והסלולר. ואכן דוביק פנה בעצתי למיכל, בעזרתה הוא סגר חשבון בנק אחד שהיה מיותר ובחשבון השני דאג לחשבון ירוק ללא עמלות, הוא ביטל שני כרטיסי אשראי, הגיש טפסים לחברות הביטוח הסיעודי של דבורה, שינה את חבילת הסלולר שלו שהיתה מנופחת עקב חבילת חיוג לחו"ל שלא היה זקוק לה, הוא הפסיק לשלם לשני ביטוחים שלא התאימו למצבו ואת הכסף התחיל להפקיד בקרן חסכון "ליתר ביטחון".



עניין מניעת הסבל בסוף החיים דרש קצת יותר העמקה, ביררתי איתו מה זה סבל עבורו, תמיד מפתיע אותי כיצד סבל נתפס אחרת אצל כל אחד ועד כמה ניסיון החיים משמעותי בתפיסת הסבל. דוביק סיפר לי כיצד אחיו הבכור סיים את חייו לאחר חודשים של אשפוז במחלקה פנימית בבית חולים, זה היה סבל נוראי מבחינתו. על אף הקושי שבדבר שוחחנו על מצבים שונים שבהם יכול להיגרם סבל, דוביק היה כן וישיר, ידע בדיוק היכן עובר הגבול בין חיים ששווה לחיות לחיים שאין לו רצון להאריך. ביקשתי את רשותו להתקשר לילדיו ולשתף אותם בעיקרי השיחה והוא שמח על כך. בהמשך הצעתי לו לפנות לעו"ד לחתום על ייפוי כוח מתמשך, מסמך שמאפשר בחירה של מיופה כוח למקרה שאדם יאבד בעתיד את יכולת קבלת ההחלטות. דוביק שמח מאוד שקיימת אפשרות כזו ובחר בבנו הבכור לתפקיד מיופה הכוח. ציידתי אותו בתעודת רופא עבור עורך הדין כדי להפוך את התהליך לפשוט ומהיר ואכן תוך שבועיים הודיע לי דוביק שגם משימה זו בוצעה.


בשיחת סיכום התהליך שלנו סיפר לי דוביק כי הוא מרגיש צעיר בכמה שנים, אין לו שום כוונה להפעיל את ייפוי הכוח בעתיד הקרוב והוא מתכנן לו ולדבורה נופש עם הכספים שחסכו.





לפעמים עבודתה של הגריאטרית קשורה באופן עקיף לענייני רפואה, טיפול בבירוקרטיה והחזרת תחושת שליטה ומשמעות חשובים לא פחות מעוד כדור נגד דיכאון.

052-6228120